התמוטטות עצבים בסצנה היא לא צעקה אחת אלא רצף — נשימה מואצת, מילים שנשברות באמצע, שתיקה פתאומית, ואז יבבה רכה. הצופה זוכר את הרגע הזה דווקא בגלל הסאונד, לא בגלל הוויזואל. בדרמה זה רגע השבירה של הדמות, בדוקו על בריאות נפשית זה כלי הדגמה רגיש, ובמשחק תפקידים זה איתות שמשהו במציאות הדמות התפרק לחלוטין. עורך טוב משאיר שקט. השתיקה מספרת יותר מהצעקה.
בתיקייה תמצא 6 טייקים — נשימות חרדה, מלמולים שבורים, יבבות שקטות, ופרץ קצר של בכי. ההקלטות בוצעו עם שחקנים בקרבת מיקרופון כדי לתפוס את ההבדל בין שאיפה לנשיפה ולא רק דרמה כללית. אתה יכול להוריד בחינם, ללא ייחוס, ולשלב באודיו-דרמה, בסרט סטודנט או בקליפ של בריאות נפשית. שלב בשקט תת-תדרי ותקבל חדר מלא בלי מוזיקה. הוסף שעון מתקתק ויש לך לילה ארוך.